Psalms Chapter 142 תְּהִלִּים

: מַשְׂכִּיל לְדָוִד Maschil of David:
א   בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה    תְפִלָּה 1 When he was in the cave; a Prayer.
ב  קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק;    קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן 2 With my voice I cry unto the LORD; with my voice I make supplication unto the LORD.
ג  אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי;    צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד 3 I pour out my complaint before Him, I declare before Him my trouble;
ד  בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי--    וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ--    טָמְנוּ פַח לִי
4 When my spirit fainteth within me--Thou knowest my path--
in the way wherein I walk have they hidden a snare for me.
ה  הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה--    וְאֵין-לִי מַכִּיר
אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי   אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי
5 Look on my right hand, and see, for there is no man that knoweth me;
I have no way to flee; no man careth for my soul.
ו  זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ,    יְהוָה
אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי;    חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים
6 I have cried unto Thee, O LORD;
I have said: 'Thou art my refuge, my portion in the land of the living.'
ז  הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי--    כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד
הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי--    כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי
7 Attend unto my cry; for I am brought very low;
deliver me from my persecutors; for they are too strong for me.
ח  הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי--    לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים--    כִּי תִגְמֹל עָלָי
8 Bring my soul out of prison, that I may give thanks unto Thy name;
the righteous shall crown themselves because of me; for Thou wilt deal bountifully with me.